Le réveil identitaire - Part.1

{ב} אֲנִ֥י יְשֵׁנָ֖ה וְלִבִּ֣י עֵ֑ר ק֣וֹל | דּוֹדִ֣י דוֹפֵ֗ק פִּתְחִי-לִ֞י אֲחֹתִ֤י רַעְיָתִי֙ יוֹנָתִ֣י תַמָּתִ֔י שֶׁרֹּאשִׁי֙ נִמְלָא-טָ֔ל קְוֻּצּוֹתַ֖י רְסִ֥יסֵי לָֽיְלָה:

{2} Je dors, mais mon cœur est éveillé : c'est la voix de mon bien-aimé !
Il frappe : "Ouvre moi, ma sœur, ma compagne, ma colombe, mon amie accomplie, car ma tête est couverte de rosée, les boucles de mes cheveux sont humectées par les gouttelettes de la nuit."

{ג} פָּשַׁ֙טְתִּי֙ אֶת-כֻּתָּנְתִּ֔י אֵיכָ֖כָה אֶלְבָּשֶׁ֑נָּה רָחַ֥צְתִּי אֶת-רַגְלַ֖י אֵיכָ֥כָה אֲטַנְּפֵֽם:

{3} J'ai enlevé ma tunique, comment pourrais-je la remettre ?
Je me suis lavé les pieds, comment pourrais-je les salir ?

{ד} דּוֹדִ֗י שָׁלַ֤ח יָדוֹ֙ מִן-הַחֹ֔ר וּמֵעַ֖י הָמ֥וּ עָלָֽיו:

{4} Mon bien-aimé se retire sa main de la lucarne, et mes entrailles s'émeuvent en sa faveur.

{ה} קַ֥מְתִּֽי אֲנִ֖י לִפְתֹּ֣חַ לְדוֹדִ֑י וְיָדַ֣י נָֽטְפוּ-מ֗וֹר וְאֶצְבְּעֹתַי֙ מ֣וֹר עֹבֵ֔ר עַ֖ל כַּפּ֥וֹת הַמַּנְעֽוּל:

{5} Je me lève pour ouvrir à mon bien-aimé mais mes mains égouttent de myrrhe, mes doigts laissent couler la myrrhe sur les poignées du verrou.

{ו} פָּתַ֤חְתִּֽי אֲנִי֙ לְדוֹדִ֔י וְדוֹדִ֖י חָמַ֣ק עָבָ֑ר נַפְשִׁי֙ יָֽצְאָ֣ה בְדַבְּר֔וֹ בִּקַּשְׁתִּ֙יהוּ֙ וְלֹ֣א מְצָאתִ֔יהוּ קְרָאתִ֖יו וְלֹ֥א עָנָֽנִי:

{6} J'ouvre à mon bien-aimé, mais mon bien-aimé est parti, a disparu, mon âme s'était pâmée pendant qu'il parlait; je le cherche et je ne le trouve point, je l'appelle et il ne me répond pas.

אני ישינה ולבי ער קול דודי דופק פתחי לי אחתי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל וגו' (שה"ש =שיר השירים= ה' ב'), אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא רבון העולם אני ישינה מבית המקדש ולבי ער בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, אני ישינה מן הקרבנות ולבי ער במצות וצדקות, אני ישינה מן המצות ולבי ער לעשותן, אני ישינה מן הקץ ולבי ער לגאולה, אני ישינה מן הגאולה ולבי ער להקב"ה לגאלני.

Je dors, mais mon cœur est éveillé : c'est la voix de mon bien-aimé ! Il frappe : "Ouvre moi, ma sœur, ma compagne, ma colombe, mon amie accomplie, car ma tête est couverte de rosée, etc...(Cantique des cantiques 5;2) L'assemblé d'Israël dit devant le saint béni soit-il : "maître du monde, je suis en sommeil pour le temple mais mon cœur est éveillé dans les lieux de prières et les maisons d'études, je suis en sommeil pour les sacrifices mais mon cœur est éveillé pour les Mistvot et la bonté, je suis en sommeil de la fin des temps mais mon cœur est éveillé pour la délivrance, je suis en sommeil de délivrance mais mon cœur est éveillé pour la délivrance du saint béni soit-il.